גדי יברקן. פוליטית, המעבר של גדי יברקן למפלגת הליכוד הוא צעד מתבקש וראוי. כל פוליטיקאי שרוצה להשפיע ולקדם אינטרסים אישיים וחברתיים היה צריך לקחת את ההצעה שהליכוד הציע לגדי – להיות במקום 20 ברשימת המפלגה.
גדי יברקן היה במקום 33 במפלגת כחול לבן, שלדעתו זה מקום מאוד לא ריאלי. לעומת זאת מקום 20 במפלגת הליכוד הוא מקום מאוד ריאלי. לכן, מבחינתו, נכון עשה שקיבל את ההצעה ועבר למפלגת הליכוד.
מה לגבי עקרונות? שום אדם לא יכול להטיף מוסר בעניין הזה. בפוליטיקה, במיוחד בזו הישראלית, ובכלל בחברה הישראלית אין אידיאולוגיות וגם לא עקרונות.
מטרות
מבחינת הליכוד, למעבר של גדי לליכוד שתי מטרות. המטרה הראשונה היא להחזיר את המצביעים בני הקהילה, שעברו לכחול לבן בבחירות האחרונות. מדובר בכוח בסדר גודל של שני מנדטים. משום שהיו שני מתמודדים בני העדה במפלגת כחול לבן ואף אחד בליכוד, רוב צעירי העדה חשו שהליכוד מזלזל בקהילה שלהם והצביעו הצבעת מחאה. הם פעלו למען כחול לבן. הם שכנעו את בני המשפחה להצביע כחול לבן. בכך הם העניקו לכחול לבן לפחות שני מנדטים.
את זה הליכוד רוצה לתקן בשריון מקום 20 לגדי.
המטרה השנייה היא לפלג את הכוח המאוחד של בני העדה שהיה בכחול לבן בגלל שני המתמודדים במפלגה, גדי ופנינה. משמעות הדבר היא שעכשיו יש פחות מצביעים מבני העדה לכחול לבן ויותר מצביעים לליכוד.
דבר נוסף שבליכוד לקחו בחשבון הוא הכוח האלקטורלי הפוטנציאלי שיש לגדי בקרב מנהיגי הקהילה. במשך שנים גדי טיפח קשרים טובים עם מנהיגי הדת של הקהילה וסייע להם לקבל את מעמדם הדתי. והתקווה של הפלגה היא שכל מי שתומך במנהיגי הדת יתמוך עכשיו בגדי ובמפלגת הליכוד ובמי שעומד בראשה.
כך גם לגבי המבוגרים בקהילה. כל מבוגר שראה את גדי מנשק את רגלי אימו בוודאי שיתמוך בו. בעשותו כך, גדי נגע בנקודה חשובה בתרבות הקהילה. ובכלל, המבוגרים תמיד תמכו בליכוד.
גדי יברקן, מה הלאה?
מה מכאן והלאה? האם גדי יכול לקדם את האינטרסים שלו ואת האינטרסים של הקהילה במסגרת מפלגת הליכוד? האם תהיה לו את התמיכה של המפלגה כדי באמת לקדם עניינים שקשורים לקהילה בתחום קליטת העלייה, בתחום המלחמה בגזענות, בתחום הכלכלה, בתחום החינוך ובתחומים רבים אחרים?
אנחנו בספק. מקומו של גדי בכנסת ה-23 מובטח. אנחנו רק יכולים לקוות שגדי יוכל לקדם גם את ענייני הקהילה.
בסיכומו של דבר, גדי יברקן שיחק את המשחק הפוליטי שכל הפוליטיקאים בישראל משחקים. הוא למד את המשחק, כי ברומא צריך להיות רומאי. את מה שגדי למד מבקריו הצעירים בתוך הקהילה עדיין לא למדו.
מאחלים הצלחה לגדי.
ואל תשכחו לקרוא את הספרים הנהדרים האלה.