סיפור על ריפוי בדרך הטבעית. תקופת הקורונה הביאה אתגרים רבים – בריאותיים, כלכליים, חברתיים ועוד. ולכן בני אדם נאלצו לשנות הרגלים יום-יומיים, תעסוקה, כי מה שהיה כבר איננו. מכיוון שכבר החיים החברתיים לא כתמול שלשום, ואולי גם התעסוקה, יש לאנשים יותר זמן פנוי. ולכן יש מי שמנצלים את ההזדמנות הזאת לפתח הרגלים חדשים בחייהם כדי להישאר בריאים, ולהתפתח בתחומים חדשים כדי להתפרנס.
אחד מתחומי הפעילות שאנשים סיגלו לעצמם בשנה וחצי האחרונות, בתקופת הקורונה, הוא הספורט; כי הוא שומר מהקורונה ותורם לבריאות טובה יותר באופן כללי. לא בכדי שהספורט היה אחד מתחומי הפעילות שאנשים לא הוגבלו בו בתקופות הסגר השונות. ואנשים יצאו לבד או בזוגות לפעילות ספורטיבית כדי לא להישאר בבית כל הזמן וכדי לשמור על הבריאות הכללית שלהם.
להלן פוסט רלוונטי מאוד של רבקה אבבה. רבקה היא יועצת בכירה בבריאות טבעית, גוף ונפש בדרך היהדות. היא בוגרת מכללת אילמה – בית ספר גבוה ללימודי רפואה טבעית.
סיפור על רפוי דרך שינוי אורח חיים
לפני כארבע שנים חליתי בדלקת חריפה בקיבה. הרופא המליץ על טיפול תרופתי סותר חומצה ונתן לי מרשם. לקחתי את הטיפול, ותוך מספר שבועות בדיקות הדם שלי הראו שיש לי מחסור רציני בברזל. הרופא ביקש ממני להפסיק מיד את הטיפול, ולנסות תרופה אחרת.
נדלקה לי נורה אדומה, כיוון שהיה מדובר ברופא צעיר שכל פעם שהייתי מגיעה אליו היה מתלוצץ איתי על הכמות הלא נגמרת של הזקנות שמחכות לו כל היום לבדיקות ולטיפולים. אני לא חשבתי שזה מצחיק; זה גרם לי לחבב אותו פחות, כיוון שאני מאוד אוהבת אנשים מבוגרים ויש לי כבוד רב אליהם. הבנתי שהרופא ימשיך לתת לי תרופות ניסיוניות. ולא, אני לא שפן!
וכרגע רציתי להרגיש טוב. אז ביקשתי ממנו שייתן לי הפניה לכירורג שיסביר לי מה האלטרנטיבות לטפל בדלקת שיש לי בקיבה. הוא מיד רשם לי הפניה, כיוון שראה שאני יודעת מה אני רוצה. רציתי לראות אילו עוד דרכים יש לי לטפל בבעיה שלי. שקלתי אפילו ניתוח – רק לא תרופות להרבה שנים. (יש לי טראומה מהילדות; סבלתי ממיגרנות קשות כשהייתי רק בת 9; היו נותנים לי כדורים בגודל גרעין של אפרסק באופן קבוע להרבה זמן, וזה לא היה עוזר).
הגעתי לכירורג בביה”ח העמק, ושאלתי אותו מה הבעיה הבריאותית הזו שיש לי ואילו דרכים יש לי כאופציה לטיפול. הכירורג, איש בכיר במערכת הבריאות, היה מסביר פנים, אמר לי: “כל הכבוד לך שאת רוצה להבין מה הבעיה שיש לך”, והתחיל להסביר לי. הוא לקח דף ועט וצייר לי את הקיבה והסביר לי מה יש לי.
ואז הוא נתן לי שלוש אופציות: הראשונה – לקחת כדורים סותרי חומצה הרבה שנים, מה שלא מעלים את הבעיה ויכול להיות שיגרום לאי ספיגת ברזל; אז אצטרך גם תוספים במקביל. השנייה – לעשות ניתוח. אני נחשבת בדרגת סיכון נמוך, אז אצטרך לעלות לוועדה שבה יצטרכו להחליט אם זה הטיפול האולטימטיבי בהתאם למצבי הבריאותי, מה שיכול לקחת זמן רב. השלישית – “את יכולה לשנות אורח חיים”, הוא אומר.
“מה?״ שאלתי. ״מה זאת אומרת?״ היו לי ניצוצות בעיניים למשמע המשפט.
הוא אמר: “את יכולה ללכת לתזונאית ולעשות שינוי בתזונה, וגם להתאמן – להיכנס לכושר ולחזק את שרירי הבטן שלך, מה שיכול משמעותית לשפר את מצב ספיגת הברזל שלך ואת הדלקת”.
ידעתי בתוכי שקיבלתי תשובה, אלטרנטיבה, ששווה לי לבדוק לפני כל תהליך פולשני אחר, חסר אחריות.
הודיתי לו מאוד. הוא כמובן עודד אותי ואמר שאני בקצב הזה אגיע לבריאות טובה, כיוון שאדם שלוקח אחריות על גופו, יהיה בריא.
קבעתי תור לתזונאית, שאמרה לי ממה להימנע. ונרשמתי לחדר כושר.
הפסקתי לעשן, שיניתי אורח חיים והתחלתי ללמוד את עולם הרפואה הטבעית, כדי לדעת בשבילי, קודם כול, מה זה הגוף שלנו ואיך הוא עובד. למדתי שכוח החיים בגוף האדם הוא פשוט כוח פלא שיש ביכולתו להחזיר את הבריאות לרמה מיטבית אם לא מפריעים לו. למדתי שעולם הרפואה המודרני-קונבנציונלי מטפל בעיקר בסימפטומים ולא באמת במחלה. הבנתי שהרבה מהמצב הנפשי שבו אנו נמצאים קובע את מצב הבריאות הפיזי שבו אנו שרויים – טראומות, לחץ, סטרס, פחד, עצבות ומה לא. הבנתי כמה אנחנו לא יודעים כלום על הבריאות שלנו, ועם כל הכבוד – ויש המון כבוד – לעולם הרפואה הקונבנציונלי, ככל שיש יותר תרופות בעולם יש יותר מחלות. והטיפול היום כאמור הוא בסימפטומים, משמע שאף אחד לא מטפל בבריאות שלך. רק כשמגיעים למצב חירום / כירורגיה, אנחנו הכי טובים שיש, ותודה על זה, שלא נזדקק!
מה שאני באה להגיד הוא שהרפואה היום מציעה לקחת כדורים, וכאילו הבעיה נעלמת, מה שלא נכון. כמעט לכל מי שיש לו בעיה ולוקח טיפול תרופתי הבעיה חוזרת.
אפשר להסתכל קדימה ולהבין שיש אפשרות טיפול בגורם המחלה – להסתכל על הגוף ועל הנפש ולטפל בגורם שמביא אותנו בכלל למצב הזה. לכל אדם יש כוח רפואה טבעי שפועל בו, וכל מה שאנחנו עושים הוא לדכא אותו על ידי תרופות ואנטיביוטיקות מגיל ינקות.
אין ספק בכלל שלחברות התרופות יש אינטרס כלכלי עצום שנהיה חולים. הרי אף רופא ואף חברת תרופות לא מרוויחים אם האדם בריא. וזה משהו שצריך להבין באמת. אני לא אומרת שלא צריך רופאים; אני רק אומרת שהשיטה שבה עולם הרפואה פועל כיום היא שיטה שבה החולה נשאר חולה. אין ריפוי. וזה לא ייתכן.
המחלות היום הן לחץ דם, סכרת, סרטן, דלקות, מחלות אוטואימוניות, וכאבים כרוניים, שיש להן ריפוי אם מאפשרים לגוף לעשות את מה שהוא צריך. וזה לא יכול להגיע מבחוץ. ריפוי מגיע מתוך הגוף, ולא להיפך. ויש לזה ריפוי בבריאות הטבעית.
אני כותבת את הפוסט הזה כדי להגיד לכם שאני, ברוך השם, בריאה היום ויודעת איך לאזן את הבריאות שלי, כי אני סומכת על כוח החיים שקיים בתוך הגוף שלי יותר מכל אדם או תרופה. וככה הייתי רוצה להעביר מסר אליכם: זה משהו שלא תלוי באף אחד אחר, אלא רק בכם. זה כל כך משחרר לחשוב ככה, ולהיות תלוי כמה שפחות.
כמובן שטוב שיש את מערכת הבריאות לעשות בדיקות ולדעת מה הנתונים של הדם ושאר האיברים שלנו. ותודה על הטכנולוגיה הרפואית המתקדמת והכירורגיה. אך הכי חשוב לשמור על עצמכם בכך שאתם מכניסים כמה שפחות פסולת לגוף, שיהיו בגוף כמה שפחות רעלים, שהם בעצם גורם מספר אחד לתחלואה בעולם.
והרעלים לא מגיעים מחיידקים; הם מגיעים מחומרים שאנחנו מכניסים לגוף, מחומרים שהגוף לא מצליח לפרק, החל ממזון תעשייתי עם מלא חומרים סינטטיים, אנטיביוטיקות – שלוקח לגוף שנים לפרק, ואף לא מתפרקות – לחץ נפשי וחרדה שמהם אנו סובלים מאוד עם מצב המלחמות, הפוליטיקה, המדיה במדינה שלנו ובעולם כולו.
שיטת הרפואה היום היא הפחדה, וצריך להבין מה זה אומר. ההפחדה היא לא אובייקטיבית, והמערכת החיסונית של אדם מפוחד לא פועלת בצורה מיטבית, וההחלטות שהוא יקבל לא יגיעו מתוך הגיון בריא. וזו השיטה.
אני בטוחה שכל אחד יכול להזדהות. יש הרבה מה ללמוד על הבריאות שלנו; יש המון ידע ואפשר להחזיר לעצמכם את השליטה על בריאות הגוף והנפש שלכם.
היום אני אוכלת יותר אוכל חי, טבעי. אני לא צורכת סיגריות ואלכוהול כבעבר (כבר מעל שלוש שנים), נמנעת ממזון תעשייתי, שומרת על הנפש, שמחה כמה שאפשר, עושה ספורט באופן קבוע לחיזוק הגוף ולעידוד פליטת רעלים והכי חשוב – הקיבה שלי, בעזרת השם, בסדר גמור. ואני יודעת יותר טוב היום איך לחזור לקו הבריאות.
שיהיה לתועלת.
נ.ב – אני לא רופאה ולא מחליפה ייעוץ רפואי בכתיבת פוסט זה.