בוודאי רובנו זוכרים את הנאום האמוציונלי, נאום הגזענות, של חבר הכנסת לשעבר אדיסו מאסלה בוועידת מפלגת העבודה בשנת 1999. זה היה בלתי נשכח.
למה הוא היה כזה זעום ואמוציונלי? היום זה יותר ברור. בספר חדש, ״מהמחתרת בגונדר לכנסת בירושלים״, הח”כ לשעבר מסביר, בין היתר, את הנסיבות שהביאו אותו לנאום את אותו הנאום המפורסם – ואיך תוכנן חיסולו הפוליטי כבר באותה ועידה.
לפי הספר, בתמצית, זה היה כך: המטרה – חיסולו הפוליטי של אדיסו מאסלה; מפקד המבצע – אהוד ברק, יושב-ראש מפלגת עבודה דאז; מתכנן המבצע – רענן כהן, מזכ״ל מפלגת העבודה דאז; מפקד יחידת החיסול – סאלח טאריף, נציג הדרוזים במפלגת העבודה דאז: “מה שהאיש הזה עשה לי (בשליחות היושב ראש ברק, כמובן) – לעולם לא אשכח”, כותב אדיסו (עמ’ 197); שיטת החיסול – זיוף קולות בפריימריז של המפלגה; הסיבה לחיסול – היותו של האובייקט עולה חדש מאתיופיה.
ואיך כל זה התחיל? אהוד ברק הציע הגדרה חדשה להגדרת ״עולה חדש״ וביקש לאשר זאת בוועידת המפלגה. במקום כל עולה חדש לישראל, הוא הציע שהעולה החדש יוגדר רק מי שעלה מברית המועצות לשעבר לצורך איוש משבצת העולים ברשימת המפלגה. וזאת כדי לסלול את הדרך לנציגת העולים הרוסים, סופה לנדבר, אל המפלגה.
אדיסו התנגד לאפליה חמורה זו, וטען בתוקף כי הגדרת העולה לא צריכה להפלות בין עולה אחד למשנהו על פי מוצא. הוא פעל וגייס את חברי המפלגה נגדה, וההצעה של ברק לא עברה בוועידה. פעולה זו זיכתה את אדיסו בתומכים רבים בתוך המפלגה.
ברק זעם על כך וביקש נקמה כואבת. ובאותו רגע אדיסו הפך יעד לחיסול פוליטי. ברק נתן את ההוראה. כהן תכנן. טאריף ביצע.
איך?
ביום הבחירות המסך הראה שאדיסו מוביל בפער גדול על פני לנדבר. ופתאום הודיעו שיש תקלה והמסך הפסיק להראות את התוצאות. בסוף ספירת הקולות הודיעו שלנדבר ניצחה את מאסלה. התברר שכל בעלי זכות ההצבעה הדרוזים, בלי יוצא מן הכלל, הצביעו לסופה לנדבר. ואף לא אחד בעבור אדיסו.
בום. פתאום, באבחה אחת, בהוראת מפקד סיירת מטכ״ל לשעבר, הרמטכ״ל לשעבר והחייל המעוטר ביותר בצה״ל, הקריירה הפוליטית של אדיסו מאסלה חוסלה.
ולאדיסו הזועם לא נותר, אלא לעלות לדוכן ולשאת את נאום הגזענות הנרגש והמפורסם שלו, ובצדק. מפלגת העבודה של ברק פגעה לא רק באדיסו, אלא בעיקר ביוצאי אתיופיה כולם. ועוד מאיזו סיבה? גזענות. ובאיזו דרך? זיוף.
על פי הספר, גרפולוג מומחה הוכיח שכל הפתקים של הדרוזים מולאו על ידי אדם אחד – הוכחה מובהקת לזיוף. פיזיקאי חוקר הוכח שזה בלתי אפשרי, סטטיסטית והגיונית, שכל המצביעים מצביעים למועמד אחד.
ואדיסו, שועל קרבות ותיק, לא ויתר. הוא תבע את מפלגת העבודה ואת העומד בראשה. “מטרתי הראשונית בהגשת התביעה הייתה להשיג צדק. רציתי שהמפלגה תודה בפומבי במעשיה הפסולים והלא מוסריים ותתנצל”, מסביר אדיסו (עמ’ 202).
אולם לאחר שניים-שלושה דיונים בתיק, המפלגה הבינה לאן הרוח נושבת והציעה פשרה: לפרסם התנצלות פומבית בשני עיתונים גדולים. ואדיסו, שהשגת צדק הייתה מטרתו העיקרית, קיבל את הצעת הפשרה. בין היתר, נכתב בה כך: “מפלגת העבודה הישראלית באמצעות נציגיה מצטערת ומתנצלת על האירועים שאירעו בהליכי הפריימריס לבחירת מועמדי המפלגה לכנסת ה-15, על הפרסומים השונים אשר פורסמו נגד מר מאסלה וטענותיו ועל אי בחינת טענותיו של מר מאסלה” (עמ’ 202).
אדיסו ניצח בקרב מול מפלגת העבודה הישראלית וניתק כל קשר עמה. ונסתם הגולל על הקריירה הפוליטית שלו לתמיד.
אם זה יכול לנחם מישהו, נראה שלא רק הקריירה הפוליטית של אדיסו מאסלה חוסלה. למעשה, גם מפלגת העבודה הישראלית בעצמה חוסלה ואיננה עוד.
פוליטיקאים בני העדה, הנוכחיים ועתידיים, צריכים ללמוד דבר אחד או שניים מהסיפור של אדיסו מאסלה, אחד המנהיגים הנערצים שהיו ליוצאי אתיופיה בישראל.
“מהמחתרת בגונדר לכנסת בירושלים” הוא ספר חובה לכל ישראלי, ובמיוחד לישראלים יוצאי אתיופיה. הספר גם נותן הצצה לאירועים החשובים שקרו בארבעים שנות העלייה של יהודי אתיופיה לארץ, ומעבר להם. אדיסו היה חלק עיקרי במאבקים רבים למען העלייה הזאת, והוא מתאר אותם בעדות ראשונה.