בין אדם למקום

אדם יהודי ויום כיפור: צום קל, צום מועיל ומשמעותם

אדם יהודי ויום כיפור. להלן פוסט מעניין בעניין יום כיפור, או האסתראי, של ד”ר גרמאו מנגיסטו. הפוסט פורסם במוסב תרבות – בימה לפרוזה שירה הגות ומופעי קהילה. גמר חתימה טובה לכל בית ישראל! אדם יהודי נוהג לאחל צום קל לחברו, שמא בליבו כוונה טובה, שכן חברו יעבור את הצום בלי שייגרם לו נזק פיזי או …

היסטוריה: חג הסיגד נחגג בכנסת בפעם הראשונה

היסטוריה: כך עושים שינוי – לאט לאט, מרכיבים לבנה לבנה, חודרים ללב האנשים ומחדירים היסטוריה, תרבות, מסורת בת אלפיים חמש מאות שנה. וכל זאת, בצניעות, בהדר, בחיוך, בלב רחב. תערוכת אומנות צבעונית, מיצג תלבושות, עמדות קפה (בונה) ופופקורן (קולו), נשים צעירות יפות קידמו את עובדי הכנסת ביום ראשון האחרון באודיטוריום של הכנסת. לראשונה בהיסטוריה של …

שיר לירושלים: הכמיהה לירושלים עדיין בלב

שיר לירושלים. שיר נפלא שכתב אורן טגאי תושב שבות רחל בשנת 2001. כמה רלוונטי לתקופת זו של הסיגד. גם כאן, לאחר ששבו לארץ האבות, בדרך לא דרך, יהודי אתיופיה עדיין מביעים את הכמיהה לירושלים. עדיין הם כמו מביטים על ציון בכמיהה, מרחוק, ומתפללים.   בס”ד שיר לירושלים לך ירושלים אלפיים שנה אני נודד ירושלים לך …

מצאתי ספר שהוא סיפור על הדרך הפתלתלה לירושלים

ספר אחד, סיפור על הדרך לירושלים. עוד מעט, עוד מעט נגיע לארץ החלומות. ביום חמישי האחרון בארמון הנציב היה ממש נהדר. חלק נכבד מעם ישראל חגג ציונות אותנטית בת אלפיים חמש מאות שנה – חג הסיגד. יהודי אתיופיה בדרך לתפוס את מקומם המכובד בחברה הישראלית. בל יטעה איש. הדרך עודנה ארוכה; מסעם המפרך והארוך לירושלים …

חג הסיגד: ציונות בת אלפיים חמש מאות שנה של יהודי אתיופיה

חג הסיגד – חגיגת ציונות בת אלפיים חמש מאות שנה. השנה התנועה הציונית חוגגת 120 שנה לייסודה (לקונגרס הציוני הראשון, שנת 1897). יהודי אתיופיה חוגגים את הציונות שלהם כבר אלפיים חמש מאות שנה. חג הסיגד הוא הכמיהה לציון; הוא הביטוי המובהק ביותר של ציונות אותנטית. עם ישראל עוד יבין זאת. השנה חג הסיגד יחול ב-16.11.2017. מהות …

יום כיפור, הלוא הוא אסתראי

יום כיפור, אסתראי, על שום מה? “כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה’ תִּטְהָרוּ. שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם” (ספר ויקרא, פרק ט”ז, פסוקים ל’-ל”א). בעודי חושבת מה לכתוב על יום זה – משהו שאינו עטוף מדי בגבוהות שלא ניתן לפרוט לקטנות, אלא משהו תכליתי, תכל’ס – …